היו היו פעם ארבעה ארנבים

ושמותיהם היו

פלופסי, מופסי                    

.זנב-כותנה ופיטר                            

הם גרו יחד עם אמא, על גדות הנהר 

מתחת לשורשיו של עץ אשוח גדול

“ועכשיו יקירי", אמרה אמא ארנבת בוקר אחד

"אתם יכולים ללכת לטייל בשדות או במורד השביל

אבל אל תיכנסו לגן של מר מקרגור"

 

"בפעם האחרונה שאבא שלכם טייל שם,

גברת מקרגור הכינה ממנו ארוחה"

 

 

"עכשיו לכו לטייל ואל תסתבכו בצרות.

אני יוצאת מהבית"

 

אמא ארנבת לקחה סל, את המטריה שלה

ויצאה אל היער בדרכה אל האופה.

היא קנתה כיכר לחם שחור

וחמש לחמניות מתובלות בפירות יער.

 

 

פלופסי, מופסי וזנב-כותנה,

שהיו ארנבים קטנים וטובים,

יצאו לטייל בצידי הדרך כדי לקטוף אוכמניות

 

 

אבל פיטר, שהיה ארנב שובב,

רץ ישר אל הגן של מר מקרגור.

 

הוא הצליח להשתחל מתחת לגדר!

 

בהתחלה הוא אכל מעט חסה ושעועית ירוקה

אחר כך הוא אכל כמה צנוניות

 

 

ולבסוף, כשהיה כבר כמעט מלא,

הוא החל לחפש שיחי פטרוזיליה.

 

אבל אז, כשהגיע לסוף ערוגת המלפפונים,

הוא נתקל במר מקרגור!

 

מר מקרגור רכן על האדמה

והיה בעיצומה של שתילת ערוגת כרובים חדשה.

"עצור, גנב!" קפץ מר מקרגור,

הוא הרים את המגרפה שלו והחל לרדוף אחרי פיטר.

 

פיטר החל להתרוצץ בין הערוגות

הוא נבהל כל כך, ששכח איך יוצאים מהגן.

הוא איבד נעל אחת ליד ערוגת הכרובים,

 

ואת הנעל השניה, איבד בערוגת תפוחי האדמה.

פיטר רץ מהר יותר בלי הנעליים

וכבר חשב שהצליח להתחמק

אך למרבה הצער הוא נכנס לתוך שיח תותים,

ואחד הכפתורים הגדולים במעיל בכחול והחדש שלו,

הסתבכו בענפי השיח.

 

פיטר התייאש והתחיל לבכות,

דמעות גדולות זלגו על פניו

כאשר ציפור דרור שעפה מעל, מיהרה אליו

ועודדה אותו להמשיך ולחפש את היציאה.

 

מר מקרגור, ששמע את פיטר בוכה,

רץ עם הרשת כדי ללכוד את הארנב השובב.

אבל פיטר הצליח לברוח משיח התות,

תוך שהוא משאיר את המעיל הכחול מאחוריו.

 

פיטר רץ אל המחסן, קפץ אל תוך המשפך והתחבא.

זה היה יכול להיות מחבוא מעולה

אם הוא לא היה מלא במים.

 

מר מקרגור היה בטוח שפיטר מתחבא בתוך המחסן,

אולי אפילו מתחת לעציצי הפרחים.

הוא החל לבדוק את העציצים אחד אחד, כשלפתע,

פיטר התעטש - "אאפפצ'יייי!"

מר מקרגור החל לרדוף אחרי פיטר

הוא ניסה לדרוך על פיטר,

שבדיוק הצליח לקפוץ מהחלון,

תוך כדי שהוא מפיל שלושה עציצים.

החלון היה קטן מידי עבור מר מקרגור,

שכבר היה עייף מהמירדף אחרי פיטר.

הוא החליט שיהיה נחמד יותר להמשיך לשתול

את ערוגת הכרובים החדשה שלו.

 

פיטר עצר לנוח.

הוא רעד והתנשף ולא ידע איפה הוא נמצא.

הוא גם היה ממש רטוב אחרי

שהתחבא בתוך משפך מלא מים.

 

אחרי שנח מספיק,

פיטר החל שוב לשוטט בגן

אבל הפעם, הוא הלך לאט-לאט.

הוא מצא דלת גדולה אבל היא הייתה נעולה

ופיטר, שהשמין אחרי שאכל כל כך הרבה,

לא יכל לעבור בחריץ שמתחת לדלת.

עכברה קטנה נכנסה ויצאה מתחת לדלת,

בכל פעם לקחה איתה גרגרי אפונה

כדי להאכיל את המשפחה שלה ביער.

פיטר שאל אותה איפה היציאה,

אבל היא בדיוק החזיקה בפה אפון ענקי

ולא יכלה לענות לו.

פיטר החל לבכות.

 

פיטר החליט להמשיך לחפש את היציאה.

הוא רץ שוב דרך הגן אבל רק התבלבל יותר ויותר.

הוא מצא בריכה קטנה ובתוכה שחו דגי זהב.

חתולה לבנה ישבה על שפת הבריכה ועקבה אחרי הדגם,

מידי פעם הניעה את זנבה ימינה ושמאלה, שמאלה וימינה.

פיטר החליט שלא כדאי לדבר עם החתולה והכי טוב יהיה להתרחק משם,

הוא כבר שמע סיפורים על חתולים מהדוד שלו, אלון הארנבון.

 

הוא החל לחזור לכיוון המחסן,

כשלפתע, שמע רעש חזק:

"סקריץ'-סקראץ'-סקרוץ'!".

פיטר זינק מהר אל תוך השיחים!

 

לאחר כמה דקות, בהם לא קרה כלום,

פיטר יצא מהשיח וטיפס על מריצה ישנה.

הוא ראה את מר מקרגור, שבדיוק סיים לשתול כרובים

ועכשיו החל לקטוף את ערוגת הבצל.

גבו של מר מקרגור פנה לכיוון פיטר וממש מאחוריו

שער היציאה מהגן!

פיטר ירד מהמריצה בשקט בשקט,

ורץ מהר ככל שיכל מתחת לשיחי התות, אל כיוון השער.

מר מקרגור הבחין בפיטר והחל לרדוף אחריו שוב,

אבל לפיטר לא היה איכפת.

הוא רץ לשער, הזדחל תחתיו, וסוף סוף

פיטר היה בחוץ.

 

מר מקרגור תלה את המעיל הכחול והחדש

יחד עם הנעליים של פיטר על דחליל

כדי להפחיד את הציפורים שניסו לאכול

את הפירות שבגן.

 

פיטר לא הפסיק לרוץ ולא הביט לאחור

עד שלא הגיע חזרה הביתה,

מתחת לשורשיו של עץ האשוח הגדול.

 

כשנכנס הביתה, פיטר היה עייף כל כך,

שהוא נשכב מייד על החול החם והנעים,

עצם את העיניים ונרדם.

אמא ארנבת, שהייתה עסוקה מאוד בבישול,

שאלה את עצמה:

"מעניין מה קרה לבגדים של פיטר? זו הפעם השניה שהוא מאבד את המעיל הכחול והנעליים שלו בשבועיים האחרונים!".

 

לצערנו, פיטר לא הרגיש טוב במהלך הערב.

אמא ארנבת השכיבה אותו לישון.

היא הביאה לו תה קמומיל למיטה,

"תשתה את הספל ועד הבוקר תרגיש טוב יותר".

 

פלופסי, מופסי וזנב-כותנה, שהיו ארנבים טובים

אכלו ארוחת ערב בריאה עם לחם, גבינה, חלב

ופירות יער.

 

.הסוף